אם הנתיב חסום, הכול יכול לקרות
ילדות קטנות עם מוצצים ועיניי כפתורים כחולות לא מבינות
הן משרבבות את השפתיים
גם כשאתה קם בבוקר מאוחר, וכבר כמעט צהריים
וזכר חלום כה נעים מלטף לך את האישונים
עושה עינוגים בקליפת המוח
היא כל-כך יפה, לוחשת לך באוזן
אתה מרגיש את הבל פיה החם
אתה מריח מגופה ניחוחות חמים וחריפים
שרשראות זולות נשפכות על חזה, נעות
טבעות כסף על אצבעותיה
רכה כמו מים, חזקה כמו מפל -
שמעגל אבנים ברבות השנים
באין מוח ובאין שכל מנוע נעצר
כל הנשים כולן אותו הדבר
ואתה אוהב אותה
באה תמיד בגוף שונה
פעם מימין, פעם משמאל
חצופה ומופנמת, צינית ורגישה
יושבת מקופלת על הספה, מותחת את איבריה
לבושה היטב ועירומה על מיטתך
פושטת אליך ידיים ועוצמת את עיניה
נדמה אולי הזמן לא קיים
תלוי על חבל כביסה בחצר מוזנחת
מנועים קטנים שורקים כמו יתושים מכניים
מנוע קטן פצפון שפועל רק למען עצמו
הדרך מתארכת, מסילת ברזל קטועה
כל העולם כולו ושום דבר
על המסילה -
האיש הזקן יושב פעם מצד ימין, פעם מצד שמאל
צעד לקצה אחד, צעד לקצה שני
יודע - המסילה למען עצמה
לא לשם אף קטר ורכבת נועדה,
רק למען קיומה
לא אכפת לו ממנועים קטנים מכניים, כמו יתושים
שפועלים רק למען עצמם
מזמזמים באוזן ותובעים תשומת-לב
לעקוץ את האיש, לעקוץ את הזקן -
רק שיתחיל לרוץ
הוא מוטל בבית-המשוגעים הכי נהדר
עם הכרית הכי נוחה
והנשים הכי יפות, נעימות ומשוגעות
שאחת מהן לוחשת לו באוזן -
"הינך רעה ונהדרת". |
