אור איה / געגוע |
הריח שלך
עולה בי.
עיניי נעצמות מעצמן.
צמרמורת חומקת
בין חוליות
מתוק בלשון.
אפשר לקרוא לזה
געגוע.
תמונה, כה ברורה
כמו היית פה ממש
רק להושיט יד
להפיג בדידותי.
פתאום ברגע
כל גופי נסחף
וכל ליבי נחשף
לכבודך.
חיכיתי לך
ואהבתי אותך
והמתנתי עוד
עד כאב.
בדמיוני אתה כאן
כאילו לא הלכת כלל
מחבק
ואוהב
ומרגיע.
ואפשר לקרוא לזה
שעמום.
16.10.2010
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|