זה סיפור קצת מסובך, קצת מסורבל
על הקשר שבין מים וחשמל
ההבדל בין הסיפור הזה לכל סיפור טוב
הוא שיש לו התחלה ואמצע, אבל הסוף עוד לא קרוב

המים, כידוע, יציבים הם באופיים
לפעמים שקטים, לפעמים סוערים, כראוי לים
אך תמיד הם נמצאים באותו התחום
זזים ימינה - שמאלה, תודות לרוח הרחום
ללא הרוח, הם היו פשוט עצלים
הרוח מעורר עניין, מעורר את הגלים.

החשמל, מטבעו, כולו זרמים זרמים
הוא לא יציב, ואין לו בית, נווד בין עצמים
הוא פרוע ורגשן, עוצמתי ואין לו סוף
פורץ פתאום לפתע, ומחשמל מי שקרוב
נע ונד בין עמודים, מטייל לו על חוטיו
טוב לו עם זה שאין שום בעלות עליו

יום אחד, במקרה, באמצע סערת גשמים
נפגשו להם השניים, ניצוצות, גלים חמים
המפגש היה מפתיע, וכלל לא היה צפוי
הים מיד געש, החשמל נשאר שפוי
מערכת יחסים מוזרה, אין כלל מה לומר
עד היום רק בין שניהם, הסוד עודו נשמר

והסיפור, כמה רומנטי, נמשך כמה שנים
הים אהב בלי סוף, החשמל החליף פנים
לא רצה להתייצב, אהב להיות חופשי
הים, שכה הכיל, הפך להיות רגשי
הוא חיפש היציבות, את השקט, הרגוע
ובסופו של דבר, יצא כל כך פגוע

החשמל, לא החלטי, זרם הלך ושוב
הותיר את הים לחכות ולאהוב
וכמו שכבר אמרנו, זהו לא סיפור טוב
כי סופו של הסיפור, לא ידוע, לא קרוב.