אני שונאת את עצמי
והשנאה יוקדת, בוערת בתוכי
חלק מעורי, מנשימותיי
מדי יום אני מבעירה עוד מדורה
עוד אש להצית לעיני הציבור
משחררת עשן לכל עבר
משחירה פניי, שדיי, את גופי
מלחששת דברי שטנה לעצמי
עשרים וארבע שעות בלי מנוחה
הרעל מחלחל לתוך חלומותיי
אני מתחזקת את המדורות
מוסיפה אש לאש ועשן לעשן
כמו מתפללת שמישהו
אולי
יקרא את הסימנים
שמישהו מלמעלה יבוא ויגאל אותי
יקח אותי איתו, בזרועותיו הבלתי נראות
לעולם הבא. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.