[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אביתר הראל
/
ממחלקת האבנים

אבן אחת מתגלגלת מאזור חיוג 09 לכיוון איזור חיוג 03. זה
איפשהו על הגבול בין הרצליה לרמת השרון. האבן הזו, מקורה כנראה
באזור צפוני יותר, כמו רעננה או נתניה. יכול להיות אפילו שהיא
מלבנון או מסוריה. אבן סורית, אפשר לומר.
הגורם לכך שהיא מתגלגלת כנראה זו רוח הקודש, או אולי איזו רוח
צפונית-דרומית, מה שלא ממש סביר בהתחשב בעובדה שהמזג אוויר יבש
וחם במיוחד, ואין ממש רוח.
ואותה אבן מתגלגלת כעת בדיוק בגבול שבין איזור חיוג 09 ואיזור
חיוג 03. אי אפשר ממש לראות את הגבול, מן צומת קטנטנה כזאת עם
רחוב צדדי, יבנה או משהו.
ובאופן מקרי לחלוטין, האבן בחרה להיעצר על ידי. בדיוק עמדתי
ברמזור שדרכו אמשיך לכיוון רמת השרון שם המטרה שלי כרגע. וזו
בדיוק הצומת הגבולית שבין אזור חיוג 09 לאזור חיוג 03, אותה
הצומת שבה האבן בחרה לעצור לה.
ובעייפות ובחום הבלתי נסבל של אותו יום, אני מניח מבטי על
הרצפה, ובמבט הזה אני מבחין בה, עוצרת על ידי, כאילו מנסה
לומר: "רוצה להצטרף?".
ואני, בטוח שאני כאן השולט, קופץ על המציאה ובועט. והאבן
ממשיכה להתגלגל, ואני עובר את הרמזור וממשיך אחריה. בכל פעם
שאני מגיע אליה אני בועט בה עוד קצת, שתמשיך ללכת איתי, שלא
תברח לשום מקום.
אבן אחת מתגלגלת באזור חיוג 03, ברמת השרון, אך לא מרוח הקודש
- ממש לא. אני האחד אשר בועט בה שתמשיך, בועט בה שלא תעצור.
ובכל פעם שהיא סוטה מעט לכביש, אני עולה עליו ובועט בה חזרה
למדרכה. ובכל פעם שהיא פוגעת באיש, אני מתעלם ממנו, אפילו לא
חושב על לבקש סליחה.
קרה המקרה, והאבן סטתה קצת. בחרה בשבילנו את הפניה. השתדלתי,
באמת שהשתדלתי להחזירה למסלול, להחזירה לפיקודי, אבל היא הייתה
קצת עקשנית, לא ממש הקשיבה לי. אז הלכתי איתה, עמוק יותר ועמוק
יותר, הגענו לאזור של ירידה. והפעם כבר הייתי ממש צריך לרוץ
אחריה כדי להדביק אותה, לרוץ אחריה שלא תברח.
האבן הזאת הובילה אותי בסביבות השעה, כשאני מנסה לתפוס פיקוד
כל הזמן. ואחרי השעה עוד שעה, ואז אולי יום או יומיים, והייתי
כבר עייף ומדוכא.
כמה אפשר כבר לעקוב אחרי אותה אבן? כמה זמן אפשר להיגרר?
אז תפסתי אותה ביד, בעודה מתאמצת לקפוץ ולברוח, אמרתי לה:
"שיהיה שבוע טוב", ואפילו התרגשתי או הזלתי דמעה קלה. אחר כך,
לקחתי את האוטובוס הראשון שיחזיר אותי הביתה.

אבן עומדת כרגע באזור צדדי נטוש, איפשהו באזור חיוג 03. אם
תבצע את הפניות הנכונות ותחשוב פתוח, אולי תהיה הראשון להשיג
אותה. היא באמת מתגעגעת ללהתגלגל קצת.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
שפכים
הם לפעמים
געגועים לנחל

צפיחית בדבש
בסיירת הירוקה


תרומה לבמה




בבמה מאז 2/5/12 2:22
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אביתר הראל

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה