[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אופיר מוריסון
/
העור לא ישכח אותך

איך היא הגיעה אליי,
מנחמת, מלאך עם כנפיים ופסנתר,
ועכשיו, הנסיכה הקרה עזבה את שוטה הכפר.
מילים ודפים מפוזרים בחדר,
המוח והידיים חורטים ציורים שלך.

כי אולי אם אצייר אותך, תחזרי.

כל יום הולך וחוזר, והתרופות לא עובדות,
הימים נוטפים כמו ברז דולף.
ואני מחכה עם חולצה חדשה ושקית שוקולדים,
בחדרי מדרגות, מתחת לחלונות.
בוהה בטלויזיה ומחפש חיוך שיזכיר.
מחפש להרגיש.
משהו.
כבר יומיים מחזיק את הראש הכואב,
מנסה להרגיע את החזה המתפקע.
עור צרוב מתחת לשמיכה בלויה,
רקמות רקמות של אדם כותב,
                                     אדם אוהב,
                                                 אדם כואב.

והעור לא ישכח אותך,
וגם לא ייגמל לעולם.
מברשת השיניים האדומה ליד הכיור,
המאפרות המלאות,
הפיות הטובות,
הרדיו הדלוק.
היד שליטפה באהבה, כבר לא מנחמת.
ואני דוהה ולא משתקף במראה,
כותב עוד שורה ומציץ מהחלון.

ואין מי שתשיר לך אהבה,
מלצרית משוררת, מנה של מציאות.
עכשיו, אוהב עד כלות, אובד עצות,
יודע שגם המוות לא מועיל,
כי הכאב הוא בן אל-מוות ונצחי.
וגם האהבה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
גם אני ראיתי
אור היום בבוקר,
אז מה?

עוד סופר כושל


תרומה לבמה




בבמה מאז 26/12/11 7:23
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אופיר מוריסון

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה