אף אחד לא כועס
כשיורד עליו הגשם הראשון,
ספוגים כהלכה ומחייכים
האנשים שנתפסו ברחוב,
לא מוכנים.
שומרים את הזעף לזמנים אחרים,
הרי במחיר הרטיבות קיבלו
שמים אפורים, ומרחבים
ללא אבק, ואת בשורת מות השרב.
אף אחד לא כועס
כשיורד עליו הגשם הראשון,
למחסות לא נמלטים האנשים.
לאים מחום ואסירי תודה, שולחים
חיוך אל השמים.
אל בשורת ענן כהה של
קץ ימים חמים,
מתוך תקווה זהירה
לתום אדנות הקיץ.
24
לספטמבר 2011
אחרי הגשם
הראשון בירושלים |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.