שמעון עובד / חריג |
מיליך, מילות תערמנה אוזניי.
יתלטפו ישוררו. ארומת נפש.
אך צר על כי נבצר. להן תדע
ממרום גילך תהיה, כאבא לי.
ואני אמנת אמן אטפח מאיתי.
צאצא אבי אני, נספר לזקוניו.
כמותו עד מותו, פרה גם רבה
למצוות חוכמתו, כה מלומדה.
תוקף מיטת דווי, ייענף גיזעו.
חלפה שנת אילת, צמתי הזמן.
שח הורות, חלב ודבש מאיתי.
חותם חיי. התחלה איישר קוו.
תפתיע: כי נמלכו צוקי עיתים.
לא אוכל איש. רק ילד אוכלה.
והיפה והנכון נפרשים מחדש.
ממרום גילך תהיה האבא, לנו.
-לילדנו.
18.08.11
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|