חן שזר / אלצ'י וגומר |
שחרשו לי גדולים
דומה יותר ויותר לאמי בגילי,
ללא התלתלים.
היא אהבה אותי
עד יומה האחרון,
גם ששכחה את שמי,
גם כשסבלה נואשות
וביקשה למות,
כי לא נתנו לה לחיות,
חייכה רק לקראתי
כאוצרת סוד.
אם הגנטיקה תשתדל,
גורלי יהיה כשלה.
מקווה שאוכל להסתלק
לפני אבדן התבונה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|