כשהולכים לישון
כמו ללכת לרחוב שאינך רואה את עיקולו
טועה ברחוב לא מוכר מזהה את הסימנים
הכביש הוא זה שנע ואנחנו עומדים
מפתיע לראות את מה שלא אמור להיות.

כשהולכים לישון
איננו זוכרים את הרגע לפני
כשהולכים לישון
מישהו מחליט עבורנו מתי נרדמים
כשהולכים לישון
מתחילים מסע, מסע אחר
כשהולכים לישון
הכול נע בלי קשר לעצמך.

מסך עולה צף עם תסריט סיפור ועלילה
מקושר בלי היגיון ואף מילה
אתה השחקן הצלם הצופה והמחבר
תמיד אבל תמיד רק חלק מכך אתה זוכר.

עפעף אחד נפתח את השני תשאיר סגור
מה בחלום ועל מה האמור
חלק קטן נותר בזיכרון חלום הביעותים
משתבש עם חלום אחר ושחקנים אחרים.

באחרית היום עוד לפני שעת השינה
תמונה אחת חוזרת מזכירה את מה שהיה
חיוך נסוך או עווית בשפה
הלילה אהיה שוב נוכח בהצגה.

חוזר חלילה כמו קולנוע שמריץ שורות
המקרין מקרין סרט נטול כתוביות
האור משתנה הצבעים מתחלפים
אתה שם או חלילה מת לחיות.

אולי זה דבר שקרה לפני רגעים.
אולי צץ מזיכרון של שנים
מאמין שזה אמיתי הרי זה ממש מולך.
אתה כמעט חש נוגע לו בגוף שלך

מופיעים אנשים אותם כלל לא מכיר.
אף אחד לא בא לא טורח להסביר
באין מילון נעלם הפרשן הסביר
לא חכם לא עני וגם לא העשיר.

כך כל לילה כל תרדמת ושינה
מופיעה עלילה על מסך ואמירה
חוזרת מיד או כמה שעות מאוחר
חוזרת עד שמגיע לו הבוקר בוקר של מחר.