יום יבוא ואתה תגיע, נשב על ספסל בשדרה
יום יבוא ואת צחוקך נשמע, אמא תחבק חזק מגעגוע.
כל כך רוצה לפגוש בך וסופר את הימים אך לא רק אני,
כולם כבר מחכים לבואך כבר למעלה מ 5 שנים.
והתקווה, היא עדיין קיימת, כל המדינה בה נאחזת
בכל קצוות עולם מייחלים לשיחרורך
שוב אלינו במהרה, איתנו מקומך.
למענך נלחמים ולך תמיד כותבים
שרים לך שירים, בכל הארץ צועדים
הלב לא מפסיק להאמין
אתה חסר לנו כל כך, שוב הביתה במהרה
חבר, בן ואח.
נכתב לציון 3 שנים של גלעד בשבי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.