במובן מסויים היית צריכה להיות כאן
לראות אותי קמל מבפנים
מתכנס אל תוך עצמי, מתקיים מתודעות רבות אינספור
ברובן ככולן את לובשת פראדה
באופן כלשהו, קצת קשה להסביר
היית צריכה לשבת כאן בהיכל שלי
לראותי אותי עם גלימת המלכות
אני עוטה לבן, כתר לראשי
ישוב על כס לא כס, רגל אחת שלו שבורה
אתמול היו שתיים, אבל הזמנתי נגר
או איזה בעל מקצוע אחר, נדמה לי רחמים שמו
הוא הצליח לתקן אחת, אבל הנותרת, כך אמר, היא מקרה אבוד
אולי היה זה הלחץ מפאת ישיבה לא נכונה, בלאי או שימוש יתר
זכור לי שהוא מלמל משהו על כך שגם לכיסאות קילומטרז'
מאחר ואני הקטן לא מומחה גדול בענייני דיומא, פניתי לחברי
הטוב, אחד שמבין ללבי, והוא אמר לי עזוב אותך מרגל אחת שבורה.
3 רגליים אמורות לעשות את העבודה, ומקסימום אם תיפול, תקבל
חבורה או סתם מכה יבשה.
לעת ערב, קול חריקה עז הדהד באולמי. הדם ניגר מגרוני, שן בינה
התגלגלה על המרצפות תוך השמעת נקישות מתכתיות
מי יודע, אולי הן שגרמו לבני המעיים שלי לצאת בקול מחאה.
גורר עצמי על ארץ קשוחה, מיטיב את מבטי והנה עין אחת שלי נפקחה
לרווחה
את יודעת? מבעד למשככי הכאבים שהרופא המלכותי ברוב חסדו העניק
לי, ככל שעודני בסוג של הכרה, אני מבחין בצללית של דמותך
המעורפלת אי שם. עטורה בפראדה המזורגגת שלך. אלוהים, מכאן את
נראית כל כך מזויפת.
סבורני שסוף כל סוף הגעתי באמת לתובנה. הביגוד שלך פשוט יצא
מהאופנה. עשי לעצמך טובה, קני לך מלתחה חדשה. רצוי אחת ללא ריח
צחנה.