נו עכשיו לחשוב למה בכלל התאהבתי בך? הרי בהתחלה בכלל לא רציתי
לענות להודעה ששלחת לי נראית לי כזה מוזר מהתמונה הראשית - אבל
אמרתי יאללה נענה להפסיד אין מה להפסיד. שנינו מאותה העיר
ואולי יכול לצאת מזה משהו... התחלת בהיי מה קורה מאמי?(על
ההתחלה כבר מאמי?)  והתחלנו להתכתב כל יום וכמה פעמים ביום.
ופשוט הייתי כ"כ מכורה להודעות שלך כל פעם רצתי למחשב לראות עם
ענית או שלפחות קראת את ההודעה. היינו מדברים הרבה על שטויות
על החיים וסתם כך וניסיתי להקסים אותך .
אבל יצא ההפך. אתה הקסמת אותי - פשוט התחלתי להתאהב בך נשמעת
לי כ"כ אמיתי רציני בוגר
אחד שאפשר להישען עליו ושיעזור  נשמעת אחד שלא מחפש סטוצים אלה
משהו רציני - למרות שהיינו מאותה העיר לא יצא לנו להיפגש וגם
לא הצעת בהתחלה.
אז המשכנו לדבר בהודעות ואני המשכתי להתאהב בך ואז עברנו
להתכתב בSMS ואז בכלל נכבשתי. היינו מדברים המון וכל הזמן -
ואני אפילו לא רמזתי שאוהבת - שמתאהבת בך !
כבר עברה שנה וחצי מאז שנפגשנו אולי גם יותר - אבל כלום לא
השתנה (כנראה בנית על זה שאני בלונדינית ו... מושלמת כמו
הידידות שלך... מושלמת במראה ובכלל ..) .
אני זוכרת את הלילה שנפגשנו  פעם ראשונה זה היה יום שישי
יומיים אחרי היומולדת שלך שלחתי לך מזל טוב ואתה ניסית להסביר
איפה אתה וכמה שבא לך להיפגש. אני ניסיתי להסביר שכבר מאוחר
ואתה גם שיכור ושזה לא הזמן - אבל נו, עם כל הכוח שכנוע שלך
קבענו להיפגש באיזה 3 לפנות בוקר.
באת מסטול עם בגדים פשוטים כאלה אבל עליך הם נראו מושלמים ואני
גם יצאתי כזה זרוק וכולי ביישנית ועוד לידך שאתה גבוה ואני
קטנטונת כזאת...
וכנראה כבר אז התאכזבת מזה שאני לא בדיוק לפי מה שדמיינת
וחלמת לראות, אבל עדיין נשארת ודברנו על שטויות.
חשבתי שאולי אתה מתאהב בי? הרי נשיקה באה מאהבה (לפחות כך תמיד
האמנתי) אבל נו אתה בכלל באת במטרה אחרת וכמעט השגת את כל מטרה
שלך...
ואז נעלמת לכמה חודשים. פשוט סיננת. לא ענית לא להודעות לא
לSMS לכלום ואני כבר התחלתי להאשים את עצמי שפגעתי בך? או
שמשהו היה לא בסדר בפעם הראשונה שנפגשנו.
ואז שוב חזרת לענות להודעות אבל כבר בצורה אחרת יבשה כזאת אבל
חשבתי שזה רק מצב רוח.
ושוב שלחת הודעה בלילה שניפגש ואני כולי פרפרים הסכמתי ושוב
מסטול אחרי חברים ושוב  באת במטרה... של סטוץ? הרי אם אני לא
בטעם שלך למה לבוא למה לנשק?
ואני המשכתי להאמין אולי כך אתה מראה אהבה - הרי אתה גבר
וגברים לא מראים אהבה.
ואז שוב נעלמת - ויום אחד  קבלתי ממך הודעה בבוקר "משלומך מאמי
שיהיה לך יום טוב" ואני כולי עם חיוך ענק מסתובבת כך כל  היום
בבסיס.
וחשבתי הינה זה סימן לא? הרי מכירים כבר הרבה זמן יחסית ואולי
זה הסימן שאתה מרגיש משו.
אבל שוב טעיתי הרי אתה חייל קרבי בקושי בבית וכשחוזר הביתה
צריך ליהנות לא? אפילו ההודעה ששלחת אז כמו תמיד ערה ואני לא
עניתי לך בלילה אלה רק בבוקר שאני מאושפזת לא הגבת וכ"כ נפגעתי
אבל שוב הגנתי שאתה עסוק או שישן או שעם חברים.
גם יומולדת שלי השנה כ"כ רציתי לראות ממך איזו הודעה קטנה אבל
אתה כלום... רק שבועיים אחרי נפגשנו ואפילו מזל טוב לא אמרת -
רק אמרת שאתה נמצא במקום שאין קליטה ולא ראית שוב הודעה
ממני... (מעניין אם זאת הייתה אחד הידידות שלך או חברה שלך מה
היית עונה?) שוב אמרתי לעצמי שזהו לא נפגשת איתך יותר,אבל כל
פעם מחדש הודעה שלך ממיסה בעצם איך שאתה מתנהג כ"כ מתוק מתחשב
עדין... אחד שבקלות אפשר להתאהב בו ולא רק בגלל המראה אלה פשוט
בגלל מי שאתה? אבל איך לעזאזל אני אוהבת אותך עם כל הפאקים
שלך?אם זה שאתה נעלם מסנן בא - נזכר בי מתי שבא לך? אפילו הסקס
איתך הוא לא מושלם כמו שהיה אפשר.אולי פשוט צריך להפסיק
ת'משחק? אבל מי יהיה הראשון שישבר או שיגיד שאוהב-ת! הרי אתה
בא בלילה-בשעות הקטנות או בעצם שעות הבוקר - והרגשה שבעצם גם
לא בא לך שידעו שאנחנו מכירים.
עכשיו זה כבר לשלוח הודעה "ערה" ו"בואי ניפגש" הפך אצלך להרגל.
אם פעם היית אומר מאמי או שם חיבה עכשיו זה פשוט מה קורה ערה
בואי ניפגש-כנראה שזאת התוצאה של אחד אוהב והשני נהנה מאהבה
הזאת.מעניין רק אם אתה מבין בכלל למה לעזאזל אני נפגשת איתך
בכל שעה שבא לך ומתי שבא לך כשאתה מסטול לא מגולח ונראה שכאילו
קמת משינה. לא אכפת לי איך תבוא אבל שתבוא  אם אתה חושב שחסר
לי... אז בכלל לא פשוט כשאני איתך אני מרגישה אחרת. בך קל
להתאהב ורק שאתה משחק על זה... אתה בא בשביל הנאה ואם אתה בא
כל פעם סימן שאתה נהנה... ואני מחכה לך כל פעם בשביל ליהנות
מאותם הרגעים  קטנים שאני איתך  אולי שקריים ומזויפים, כשאתה
מראה סימני אהבה .ואני אוהבת באמת ויודעת שלא מגיע לך חלק מהלב
שלי...
כנראה שזה באמת אהבה...