קח אותי ללונה-פארק
ותאהב אותי על הרכבל או ברכבת ההרים
משם נסע לאי בודד
שלושה שבועות יחדיו ונהיה מאושרים
על חוף נידח ובלי מציל, עירומים כמו ילדים קטנים
נבנה סירה משני קרשים
נשוט בים ובלילות נספור את הכוכבים.

תכין לי ארוחת פאר
ואם תספיק גם תנגן לי שיר קצר
ולא תזכור את המילים
אני אצחק ואתענג לראות אותך כה מאושר
ואז תחלה, ועם מטלית על מצחך אוריד חומך וארפא
אתה תגיד לי
"חום גופי הוא בגללך אישה, אני לא צריך תרופה ולא רופא".

תקטוף תותים וענבים
ואבטיח לי תחתוך בקערה גדולה
"ואם תרצי גם משמשים ולסיום עוגת גבינה מעט דלה"
ואחייך כי זה אתה
משקיע לי ובמיוחד
ומעולם עוד לא אהבתי ככה לפניך אף אחד.

בשמן אטפל בכל פצעיך שפצעו גופך כשהיינו רחוקים
וכל היום וכל הלילה נדבר
ונאחה סדקים צפופים ועמוקים

וכשתלך פתאום אשאל - האם היית מציאות או הזיה?
והשחפים שחגו אז מעל ראשינו יהיו עדות חיה.

ואת מגע שפתיך משפתיי אמחק
ומליבי כה אתחנן שיפסקו פעימותיו
ממחשבותיי אדרוש לשכוח את האיש אשר
לילות רבים חלמתי רק עליו.

ואז,
אנסה לצער על הכל
על כל מה שהיה בידינו
על שלושה שבועות בין מים לחול
של אהבת אי בודד
שחווינו בינינו.