אספלט שחור משחור,
פוסעת בכביש המואר
וברקע קולות צהלת יום הזיכרון
"אל תשלח ידך אל הנער"
ליבי, רסיסי חיה פצועה,
מבטי, נשמתי, כל חושי
פוסעים קדימה
לא מסתכלת הצידה
לא מסוגלת.
מאחורי קולות אנשי העיר
מקדימה
אב מבכה את בנו
ומצדדיי
עדיין לא מסוגלת
אל רחום וחנון
בני,
ריח הפריחה שורף את נפשי
הירוק מחרב את ליבי
הים - צורב את אנושיותי
והצידה -
הכנות יום העצמאות.
עדיין לא מסוגלת להביט.
יום הזיכרון 2011 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.