אי אפשר לאנוס בן אדם לפתיחות.
איך ולמה למדוד את אותה ההדדיות?
איך לדרוש במרמה או בכוח איזון?
איך לא ליפול בעיוורון למיניות?
איך לא להאשים את האחר בכך שהוא אינו מושיעך?
איך לשמור מרחק בהתקרבות כך שיהיה מקום לנשום?
איך לא להביט אל עבר סוף?
איך לא לחשוב בהגיון ולא לטעות?
איך לא להגזים ולהסריט כל התרחשות?
איך לא לצפות ולא להתאכזב, אחרי הפעם הראשונה?
למה זה כל כך מהנה לסבול מכאב לב?
על כל אלה ועוד, עוד לא מצאתי תשובות.