בשביל המוביל אל ביתך
רוח מלטפת ,את דלתך,
מניפה קלות את שמלתך,
עת תצעדי אליי לאיטך.

ואם אקרא בשמך? בהמיית ליבי
התשיב הרוח תשוקתך לקרבי?
היקרבו צעדייך, למקום בו אחביא
את הסוד ש-לך ארצה להביא ?

ואם את קיימת, קיים גם אני,
את חיי, רוחי וכוח משעני.
ואם תלכי ריח גופך ינחני,
לדעת  דרכך,ממך וממני.

בשביל המוליך אל ביתך,
אחכה לראות, עת דמותך,
פוסעת בשלווה לאיטך,
כשאבוא אני לקראתך.

התקראי בשמי? והרוח תשיב,
אלייך אותי, איתך להגשים,
ברפיון גופך, לאבד החושים,
עד שנקרוס שנינו מותשים.