[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







איתמר חסן
/
עד אז

פקחתי עיניי ושם את איתי
בין זרועותיי במיטה שלי
בין הסדינים מכורבלים
וברקע אור של שמש וציוץ ציפורים

לא יכול, שום דבר לא עוזר
מקווה שזה חלום רוצה להתעורר
רואה כבר את הסוף איך הכל משתנה
למה אושר שכזה חייב להיות מותנה

כבר מתגעגע לחיוך ולצחוק המתגלגל
אולי תעשי חושבים ותישארי בישראל?
כבר מתגעגע לליטוף ולמגע המחבק
לא רוצה לשנות לא רוצה להתנתק

מילות פרידה ודמעות שנבלעו
רגשות חבויים שלא ירגעו
חסר כל יכולת חסר כל תחושה
אין חיבוקים או נשיקות רק רגשות ללא בושה

שוכב במיטה ואף אחת שם איתי
נגיעות שלא יהיו חיבוקים שנגמרו
אהבה צעירה שאולי עוד תחזור

חושב עליך חולם את פנייך עד שתחזרי...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
איך קראו לילד
קטן בגטו?
ילדון!

איך קראו לעץ
קטן בגטו?
עצון!

איך קראו לסבא
קטן בגטו? סבון!


תרומה לבמה




בבמה מאז 26/11/11 5:55
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
איתמר חסן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה