New Stage - Go To Main Page

סשה סמיט
/
תני לו ללכת

כשהוא מספר לך דברים שלא רצית לשמוע את מבינה שלא הצלחת
להשתחרר ממנו, שלא הצלחת לתת לו ללכת, שאתם קשורים כמו בחבל,
כמו שאמא קשורה לילד שלה. את מבינה שאת פשוט לא מצליחה להתנתק,
למרות שזה עולה באושר שלו, ובעצם את עושה לו רע, את מסבה לו
כאב ומכניסה אותו לדיכאון ביחד עם עצמך. וכל הסיבות שלך נראות
פתאום אגואיסטיות כל כך כאילו הוא בכלל לא חלק מהמשוואה.
וכשהוא מספר לך שאם את נכנסת אליו הביתה עכשיו זה אומר שאתם
הולכים להגיע למיטה, את מסתכלת הצידה, עוצמת עיניים, מנסה לחפש
נושא אחר כדי לא להגיד לו, כדי לא לצעוק לו שחיכה יותר מדי
זמן...
ועוד יום חדש אחרי עוד פרידה, הוא מספר לך כמה הוא אוהב אותה.
וכל מילה שלו ננעצת בך כמו מחט מזוהמת. מחטים ננעצו בך בעבר,
כשהחלטת שזה הזמן להכאיב, אבל כשהוא עושה זאת בלי כל התרעה ואת
לא מוכנה... והרעל של המשמעות של המילים שלו חודר לך לורידים,
לאיברים הפנימיים, למקומות הכי נסתרים ואפלים, את יודעת שלא
הצלחת לתת לו ללכת.
ולמרות כל הקשר הבלתי נראה שאת מרגישה אליו את רואה אותו
מתרחק, וחוזר אליה, ושוב בוכה וסובל ומקריב דברים למענה. מקריב
אותך למענה. ולך בכלל אין מילה בעיניין. את לא חלק מההחלטה. את
רק מאבדת את החבר הכי קרוב שלך, בשבילה.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 4/12/11 19:45
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
סשה סמיט

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה