ישות נצחית / לשאלת האור |
הנה אנו נסוגים לאחור
צירי האבק סודקים שפתיים
מקומות חסרי אהבה.
כמוסות המילים הנכונות
עוטפות ברפאי נפשינו
הדרך סלולה תחת רגלינו
הדעת היא הנותנת.
אתה מרפא בכאב
הילה כסופת עולמות
קער רקיע מכחיל הכרה
המקומות בהם אנו בודדים.
הסכום השליו של השקט
הנה אנו ישנים עכשיו
עינינו עצומות לרווחה
פאות גבישים מלוטשי אפלה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|