ישנו מקום אחד, בו מתחרים על אפרוריותם המשרד האחורי, המשרד
הקדמי ומסלול הבוחנים. במשרד האחורי, מלאי מרץ-נעורים, מקבלים
טופס ריק מידי פקידה אשר איני שופט את נימנומה. יתרה מזאת,
בתור מאמנה האישי, יתכן והייתי מייעץ לה לפתיחת עסק תחת
הכותרת: "רזי הנמנום". במשרד האחורי משלמים, בכורח ולרוב אלו
שאינם כקורח, סכום נכבד הקרוי "אגרת רישוי".
משרד התחבורה אשר תחת משרד הפנים אשר תחת משרד ראש-הממשלה אשר
תחת השמיים, רשאים לעשות באגרות אלו ככל העולה על רוחם, תוך
התעלמות מוחלטת ומנומסת מהתקוממויות אקראיות של הדיוטות
חסרות-ישע סביב הסוגיה.
במשרד הקדמי מוסרים טופס מלא. ביניהם מקפידים להתפלל; אף
האתאיסטים האדוקים ביותר.

"תן גז".
האוטו משתעל. תחוב בין משענת-המושב להגה, אני חש באי-נוחות.
מיני מכשירים אחוזי-תזזית עמלים כל העת למדוד ולאמוד, להריח
ולפענח. נדמה כי הבוחן אדיש לעמלם, ולא אשגה רבות בניחושי את
אדישותו לעמלו. אף על פי כן, שורות ומשבצות הטופס מתחילות
לקרום עור וגידים.
"בלמים עד הסוף".
האוטו נחנק.
הפעם, בורא עולם, אני זקוק לעזרתך.
"ו.....לשחרר".
"סע קדימה. די. מעט אחורה. די".
די.

בוחן האורות נראה כעוס מן הרגיל.
"אורות גבוהים".
"אורות נמוכים".
"אורות נמוכים!!!"
אוכל בנקל אמנם לשלוף מילות עידוד אשר באמתחתי. יש ואצליח אף
ללבוש, ולו לפגישת עינינו, הבעה משמחת אחת, אך בעבור הסיכוי
הזעום שיפרשה שלא כמתכוון - עדיף שאשתוק.
תחת האוטו קבור "בוחן תחתיתו של האוטו". לאמור: פנס זעיר לו,
ותו לא.
שקט, המסמן אולי בואה של סערה. אך זו, החרדה פן לא תוכל לשכוך,
נחה על משכבה בטרם עת; לשמחתי הרבה.

הבוחן האחרון אשר לפני המשרד הקדמי - רב בוחן.
אמנם אינו עסוק הוא ללא הרף, כשאר מרעיו, בהטלת ספק לעילא
ולעילא, אך בעבור כיחכוח גרונו, מבטו החודר פלדה-טהורה וחתימת
ידו, משתכר הוא מלוא הכיסים.
מחשבה זדונית אחת, ברשותכם: להזמין את אותו רב-בוחנים אל ביתי
ביום חורף גשום, ועבור שארית הבוץ הזניחה ביותר שעל סולית
נעליו - לשולחו שוב ושוב ושוב אל המחצלת אשר בכניסה. להשיב
לציפור נפשו כגמולה.

בארשת חשיבות של שופט-עליון, מעיינת פקידת המשרד הקדמי בטופס
המלא. סביבה קירות ומדפים וכיסאות וערמות קלסרים - כולם בצבעי
קשת-אפורה ואין בנמצא אף חיוך קל אשר יעז לקשטם. בבחינה
אסתטית, אם לומר, שחור משחור.
ואכן שחור - "פיזור הפוטונים אשר בפנס הקדמי השמאלי אינו
אחיד". כך פסק בוחן האורות. כך חתום וגמור על גבי הטופס. כך
עלי לשאת ולתת פעמי אל המוסך הסמוך למען יחליפו ויכוונו
ויחייבו ויאחדו את הפיזור ויחתמו לצד פסיקתו הזו.
נדמה כי צידקתי היתה עימי באשר לכעסו. יתכן גם כי היתה לצידי
באשר לשתיקתי.
הנה, מזיע את סבלנותי, רגלי דורסות בשנית את מפתן בית-המשפט.
מעיינת, מהנהנת, כופה את דיברתה אל המחשב, ממתינה.
יש אישור. יש רישוי.