נעמדתי מול עצמי, עיצבתי את עצמי, גם עיצבנתי את עצמי באלף
תובנות. ושאלתי את עצמי את המיליון שאלות שאני שואלת כל הזמן.
למה לא כתבתי? אמרתי לעצמי.
נאלמתי מעצמי. איבדתי את עצמי לדעת. כל הזמן חשבתי רק על עצמי,
ואיך אני מוציאה מאחרים דברים בשביל עצמי ולמען עצמי.
הפסקתי להאמין בי ובי שאני. הפסקתי ללגום מטובו של העולם
שמסביבי. הפסקתי עם מי שהייתי ומי שאני.
הלכתי. לאן? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.