|
פיניתי את החדרים בלב
שיהיה עוד מקום להכיל.
מאז מקפיד שיתמלאו כאב
לא נשאר לי דבר להציל.
חומק מבין אצבעותיי
מחפש לו אחרת שתבין.
ואני מעבירה את ימי
מחכה שיחזור, להמתין.
כי אני האחרת ולא אף אחת
שבסוף תחמוק מפניך.
זו אני פה מולך כשמחשיך עוד מעט
לא רוצה להיות בלעדיך.
ועכשיו כשראשי כבר מונח על הכר
חלומות מתוקים מאירים לי.
אך בתוך זמן קצר כבר יגיע מחר
ואורות שכחה מקיצים בי. |
|
|
בשביל מה זה
טוב?
ק. מרכוס, תוהה
לגביי הסלוגן
הזה, ובכלל. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.