כלבים נובחים, כולם בוכים, השיירה עוברת.
הערב-רד, נשאר לבד, ואת אינך חוזרת...

מוקף בנוף הזר הזה, שבוי בנהרות.
הרים שחורים, שמיכת שלגים, בקתות שמעשנות.
אורות בחוץ דולקים סביב, קולות צחוקו של ילד,
בפנים השקט קר בדם, האח לא מחממת.

כלבים נובחים, כולם בוכים, השיירה עוברת.
הערב-רד, נשאר לבד, ואת אינך חוזרת...

זה רק אני והכלבים, את נורה ג'ונס לקחת,  
אבל אצלי היא שרה-עד, רודפת עוד פיראט.
שירה הולכת ובשלה, בערוב האדם,
יותר מוויסקי, כך נראה ,And even more than rum.

כלבים נובחים, כולם בוכים, השיירה עוברת.
הערב-רד, נשאר לבד, ואת אינך חוזרת...

זו שעת התה האפלה, טובל בה עד צוואר,
הלילה הארור הזה, נדמה כלא נגמר.
את זכרוני רדפת כמשוואה בלתי פתורה,
בתוך חיי נותרת כניירות במגרה.

כלבים נובחים, כולם בוכים, השיירה עוברת.
הערב-רד, נשאר לבד, ואת אינך חוזרת...

האח בוערת, רעבה, תיקח מה שאתן,
גזרי עצים, מכתב ישן, תמונות של איש זקן.
האיש ההוא חובק אותך, עיניו מאוהבות,
האיש ההוא איננו עוד.. עלה בלהבות.

כלבים נובחים, כולם בוכים, השיירה עוברת.
הערב-רד, נשאר לבד, ואת אינך חוזרת...
כלבים נובחים, כולם בוכים, השיירה עוברת.
הערב-רד, נשאר לבד, ואת אינך חוזרת...