בתקווה שישוב
וחולפים הימים, שבועות, ושנים
והנפש זועקת, בוכה מבפנים
צעקת הכאב בשגרה מתערבבת
אי אפשר בחיבוק ידיים לשבת

וחולפים הימים, חודשים, ושנים
אין בשורה, רק חוסר אונים
בחורף, בקיץ, בחום ובקור
בן יקר מחכים שתחזור
     עד מתי נוסיף למנות את הזמן שחולף
     רק ייאוש ותקווה זה בזה מתחלף
     תפילה שבלב כמסווה של מילים
     כרקמה אנושית לשמים עולים

וחולפים הימים, חודשים, ושנים
הגיע העת ללבלוב ניצנים
התבוננות קדימה, האופק עוד יפציע
כולנו מצפים שהביתה תגיע

וחולפים הימים, חודשים ושנים
משפחה אחת לה שמות ופנים.