[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







שולי בנג'י
/
ראפ מחאתי

כולם כאן מדברים
על שלום עם כל הסורים
שירדו הם לכנרת
לדוג דגי ביצה,
אבל הם שוכחים
ששם בהר הסורי
גרים כל חבריי
מהגדוד ומהצבא.
         
כשהטילים מעזה
פוגעים בכל ערינו
עושים אנחנו סגר
ולא בולמים אותם,
כשטיל נוחת בקניון
כולם נושאים עיניים  
ולאחר שעה או שתיים
נוטשים את אשקלון.
           
הכביש הוא שדה הקטל
של העם שבציון
כל יום נדרס בו ילד
בידי נהג שכור,
המשטרה שותקת
כי אין לה ניידות
אז כל נהג הוא מלך
שותה וממשיך לנהוג.
         
למה זה ארצנו
שותקת ומחרישה
השוחד הוא דיפלומה
וגם כרטיס כניסה,
אך שם בבית הלורדים
יושבים על המדוכה
איך לשמור ימים רבים
את הכיסא שלא יברח.








loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אינכם יודעים
כמה עצוב זה
וכואב לשלוח את
סלוגנך יחידך,
שאהבת כמו בן אל
חלל הרשת,
ביודעך שאולי לא
תראה אותו
שוב...





ארתור סי. קלארק
בממלכת
הסלוגנין.


תרומה לבמה




בבמה מאז 24/5/11 21:04
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שולי בנג'י

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה