סף דלת. "הרי לך... קח"
יוצא אישון ליל. מעטפה.
ואני מציץ בה. מופתע.
תחתוני סערת אישון האמש.
ביש מחסום הועף בלא ניד,
לאלף עזאזליו. בדרך אל...
יעדי הפרדייס, לבוסתניו.
רגועים היו. מקופלים
נקיים ומבושמים.
ביש לוט, גאוות מבושתי.
למבטי המודה, ספק שואל.
תמלמל היא, תשתף:
"נדושים אמירות אהבה.
לבקרים אתרגם לילות,
משתבצת אל חיבורך".
כף יד ענוגה תפרוס אצבעות:
"הן במו ידיי כיבסתים, לשפשף.
מעטפת ריקה לתוכן אונך.
בתת מודע נולדה תודעה.
עליית מדרגה להלך ימיי, הן:
אם עד כדי זאת היה, ואכן!
אז אולי כנראה. שווה בדיקה:
-אני אוהבת אותך".
18.02.11 |