|
עברה לה אחת במקרה היא הגברת
פרומה החולצה השמיטה אדרת
שרוך המגף צץ מעל הברך
לא כתבתי לה מחברת אלא כרך.
זרקה לי מבט ואש שם ניתז
שפתה לא נעה עפעף לא זז
הביטה בעיניה עין טורף כבז
ליבי לעתים פעימה הוא גנז
הפשילה שמלתה חשפה עולם ומלואו
קרן אור גילתה אוצר ואורו
בעטה בחולצתה כפתורים נשדדו
עיניים בוהות בסוד בהו .
צעדה לאט בחדרה כמו מסלול
פס צעדה היה שביל תלול
הבנתי הכול הייתי צלול
ראיתי הוצאתי יצא גם השבלול.
לפתע פתאום כמו רעדה אדמה
החם הפך למדורה קטנה
הרועש הפך לשקט ודומיה
לפתע נשמעת נהמה של הנאה.
מעולפים מרצון סופרים כוכבים
הדם זורם החמצן בעורקים
עדיין הנשימה צמודה לנימים
היה טוב טוב כמו אלף מילים. |
|
|
חולה אופטימי
הוא זה שמוריד
את הגלולה עם
חצי הכוס
המלאה.
הפארמיציסט
מעדכן את הפתגם
העתיק למען
ציבור הרוקחים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.