שמעון עובד / צבירה |
רוח נמלאת בי עד אפס אפי.
גופך ילדי, חפנתי לזוג ידיי.
לחווייתך, לא יספיק כל גופי,
לדם רוחך, נבקעים דפנותיי.
ואתה שב ולוטף. שב בועט.
בשר ודם. נשמה כ"כ זמנית.
חולי ילדות, נכחלה נשימתך.
חש, חשש חלילה. והבראת,
אלי משאית, שעטה לראשך.
לשנות את צבירתך. לנשמה.
ואני, שב מידי יום וקובר לך.
קובר לי את גופך, ידמם עד.
משתלבות נשמתך בנשמתי.
עדי-עד תתעתע. לא תיתק.
יתקתק שעון חול. יכסה עד.
יידום שאון. שעוני כל זמן.
אזל חול שעון. לשאול בור.
10.02.11
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|