היום ראיתי נחליאלי בכיכר
בין עצי הזית והשקמים
ואוליזו הייתה נקבה, נחליאלית קטנה,
שהתרוצצה ברגליים זערוריות
על קרקע מרובכת בבלוטים וחצץ.
יונים הגיעו הקיפו אותי
חגו סביבי ומעלי בגלים מרשרשים,
לא אדע מה זיהו בי,
- אולי בעלי הכנף מבחינים באורות -
- כאלה שמקיפים את האנשים -
- כאלה שבורכו בהילות -
לא אדע.
זריתי להן במקום זרעונים
גרגרי מזון לחתולים,
שנושאת עמי תמיד,
והסתלקתי משם בלי להמתין או להיפרד.
רק הנחליאלית שלי עוד נשרכה אחרי מה,
נצמדה, ברגליים נעצוציות ככפיסים,
כה שבירות,
כי הגרגרים היו גדולים ממידת מקורה
ואולי שיערה שיש בידי מזון אחר למפתח פיה.
שמרי על עצמך, הנחליאלית.
ציפורת, מחר יעלו תולעים על פני האדמה
גשם יורד.
לשמש אחת יהיה אוכל.
|
