רוחות מנשבות
רוחשות לך שירים
המתנגנים ביתר קולות
תהודתם כמו מבקשת ללכוד
את תשומת ליבך

קומי, פרשי את כנפייך
הם קוראים לך ושרים
התעופפי לך אל מחוזות רחוקים
בלתי מוכרים
וללא יראה
תישאי תפילותייך
אך את המלודיה
תבקשי להחליף באחרת
כי צורמת היא לאוזנייך

כי כנפיי,
כבדות הן
וליבי,
אין הוא מבקש יותר
מהפשטות, החום
כמזור למכאוביו
אין הוא מבקש
להתעופף הרחק הרחק מכאן
אלוהי הדברים הקטנים
אולי יהא יחידי הוא.

מה יקרה
מה יהיה גורלי
האם כה רע ומר הוא
אם לא אפרוש כנפיי
ולא
אהיה כמותכם.