New Stage - Go To Main Page


כאב לכולנו והיינו קטנים
ומלא חלב מילא שפתיים
והייתה נחמה בלהגיד אני משורר, אני משוררת
ואשכרה להאמין בזה.
והקפדנו לא להכניס מילים כמו אשכרה לשירה שלנו
וגם ניסינו להימנע מריבוי בוו החיבור
היה חלב, היו שפתיים
הייתה שירה של גדולים.
אחר כך ניסינו לכתוב פרוזה בשורות ארוכות יותר
כל הזמן חשבנו מה יחשבו
כל הזמן חשבנו שאנו יודעים לכתוב שירה
ואז הגיעה הביקורת, למרות שלא היה
אפילו אשכרה אחד
ולמרות שהמעטנו בוו החיבור
עמדנו מולה גאים עם צינור
מלא חלב, והשפרצנו, נכון, ישר על השפתיים
שישתקו
כי היינו משוררים ברגע הזה. משוררים קטנים וכואבים.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 3/2/11 7:30
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
טלי קייזר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה