ענבר סתם / זהות |
פוערים בי חללים
של חושך
כשבבואות מחזירות
מבט ריק,
כמו לא מזהות
את המקור
כשהקור
חודר מבעד לזגוגית
ונושך בעקבי
הזמן,
מגרדת מהתחתית
חתיכות יבשות של אושר ישן
לזכור -
שפעם באמת הייתי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|