שנתיים בודד בשבילים פוסע
כוסף לאושר שבי לא פוגע
מותש, מפודר מאבק הדרכים
זועק הוא ליבי מה מרים החיים.
את הגבול עברנו, אל העיר הגענו
בהוד והדר סיתתוה, בנו.
שמחה וכואבת מלאה בתמימות
פלא תבל מלאת רוממות.
היכוני, ביזוני שומרי החומות
פן אקרב אליה בצילה לחסות.
יקרה מפנינים את פעימות ליבי מאיצה.
בשבילי מקום בה לא נמצא.
ממשיך גלמוד בשבילים לנדוד,
קר לי ועצוב, גופי מתחיל לרעוד.
את פני אשית לעיר מבטחים
פילאת התבל תיצרב בליבי לעולמים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.