ולא אחד מחבק
הכול מלא וממש ריק
אין תנועה משב של אהבה
הכול כאן רועש ממש דממה
ועוד כלום לא תיארתי
דבר לא אמרתי
יד ביד לעצמי אחזתי
צעד אחר צעד לשום מקום הלכתי
כך עבר יום אחרון של חופשה
הכול עבר בשלום ומנוחה
לא היו וטוב שלא קרו
העיקר שהשלום והכוח חזרו
מי לאהבה צריך חיל ונישקו
מה תעשה עם אהבה בזמנו
ומהי התשוקה מול כאבי האהבה
רחמנות על אותם ייסוריי הכאבה
מי תופיע ותיתן זה לזה
מי תרצה להיות כזה
למי תושיע יד או כתף חמה
ומי יכריז על זאת האהבה
כך שבוי כמו גיבור מלחמה
הולך ומולי חילות מלחמה
עומד בראש גדוד הרגשות
מפחד לדבר על כבוד ובושות
חולם על יום ירוק ושקיעה
על חוף ווילון של קטיפה
על מיטה צחורת סדין וכרית
וקול אדוות הגלים וציפור החוחית
כולם כותבים תווים מנגינה ומקצב
והלב פועם הראש מצד לצד
הרגל נחה שנייה נעה במהירות
לחיות לחיות אסור למות .
מחוף של חלומות לחלל זרוע הכוכבים
לפגוש אחים יצורים מוזרים
לחייך ולראות שחיוך זה שלום
ולשאול בנימוס איך  חוזרים מהלום
כך משוטט אחד אל שני במעמקים
נפגש עם חיות והמון דגים
פוגש לוויתן כריש ודולפין
בארץ האש ארץ הקרח ובארץ סין
מחפש ביערות עדי עד תשובה
נובל בדיונות הסהרה אמירה
מטפס על הרים ומוצא רק פסגות
ראיתי הכול ואף לא אחת מהתשובות.