למה לא נופלת לה דמעה
מותירה שביל מנצנץ ישר רטוב
מתוק שלי אני אוהבת אותך.
למה לא נופלת אנחה
הבל הפה כמו ערפל ביום חשכה
מדוע את בורחת ואת ממש לצידי
מדוע אני מביט בך ואיני רואה דבר
הכי קרוב שתהיי ועדין אינך צמודה
הרגליים מובילות לצידך ואת מתרחקת ממול
תגידי למה השפתיים מקרינות חשק לחיות
הלחיים כאילו היו מפית אדומה בשולחן פאר
תגידי מדוע הכתפיים כאילו שויפו בידי נגר עילית
וחמוקייך כאילו היו גבעות דיונה עדינות
תסבירי פעם אחת ולתמיד כדי שאקלוט
מדוע שאני מחבק חזק הלב נעשה רך יותר
מדוע שאני חש בעור החלק המדיף ריח מיוחד
הנחיריים מתרחבות ובכלל אני מרגיש געגוע
למה למה את מאוד מאוד רחוקה
והכי קרובה שיכול להיות
למה את מוצבת ליד השמש השוקעת
ובשנייה אחרת זורחת עם החמה בבוקר יפיפייה
אני יודע וממאן לספר לעצמי את האמת
שלי את שומר אותך בקופסת הפלאים הסודית
לא אתן אותך לאחר צמודה את כמו קנה נשימה
וגם כן גם את הלב המוח הכבד והנשמה... שלי.