|
עם אור ראשון פוגשת עין צבע וצורה
דגדוג נעים ברגל שמאל עוד לא התעוררה
מוכן לפרוץ לקפוץ לפרוש כנף עם אור ראשון
לדוג לצוד לחוש עולם נמאס לו כבר לישון
ריחות פרחים קוראים אליו מושכים אותו בדרך
בתוך ריקוד הולל אבוד הוא לא עוצר לחשוב איך
אינו תוהה על שהיה אתמול או מה מחר
מילים כאלה לדידו הן תואר פועל זר
יונק עלי כל פרח בר פרפר חי הדוניזם
הולך לדוג לתפוס בת זוג ולא יסגור יום בלי זה
בעוד אדם יושב חושב להיות או לא להיות
הוא כבר רודף אחרי זוג של כנפיים בשדות
פנה היום אדם חושב נזעק מקיפאונו
להיות! קובע באחת השבח לקונו!
ימים רבים לילות אין ספור בזבז במחשבה
על מי הוא מהו ועכשיו גילה את התשובה
חדור עצמה לחוץ יצא נושא את הבשורה
הוא לא הביט ימין ושמאל יפסוק בוחן תנועה
על גופתו רפרף עצר פרפר לאה כנפיים
אדם מביט. היטב חורה לו. אדם מבין.
עוצם עיניים. |
|
|
"תגידי, זה
מכנסי חלל מה
שאת לובשת?"
"לא, למה?"
"כי התחת שלך
נראה לא מהעולם
הזה."
(מתוך: "משפטי
ההתחלה התמוהים
ביותר בעולם",
הוצאת "פגר".) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.