יפעת אאאאא / חמש שנים |
אני כבר אז ידעתי את הסוד שלו.
לא ידעתי שידעתי.
עכשיו אני יודעת.
ועכשיו, הוא לא נשמע כמוהו.
המלחמות שנגמרו והתחילו ונגמרות.
הקצין עומד לבד.
כי מה שהיה אז
שום דבר
לא ימחק.
אבל הוא לא יודע.
ובטח לא זוכר.
אני ראיתי אז,
ראיתי את הכל.
את הדם שנזל בחוסר שליטה מאיים
את האכזבה
והמוות.
וגם היום,
ששנינו כבר גילינו את ההפתעות
אני זוכרת
ושומרת
ולא מספרת.
כי נשבעתי לעצמי
את הסוד שלך
לשמור לעד.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|