קורא לך את אופי בגרותך, ילדה.
כבר אסור לקרוא לך ילדה. שהרי,
גדולה את יודעת הכל. ומבינה ש,
ויש לך 'אבל', הוא מסייג כל עיקר.
והוא מתנגן לניחוחות מסולסלים.
ממיסי לשד נשמתי, שהן ממילא.
נמסה היא, מעת היותך רק ניצוץ.
נחישות לך ילדה מי יכול לנגוד.
נחרצות תחתוך. לשורה תסכם.
כך יהיה ולא אחרת. תתלבש.
תתאפר תפדר לק אודם וסרט.
וילדה את בסוד. סופרת חמש.
לעינייך חמש זו אישה, ילדתי.
ואני סופר אהבה. בלי סקאלה.
הן תמיד תתנפץ כספית בטופ.
ורק לעוד שלישיה יפה, אחת.
חיבוקי וליטוף וקליעת נישוק.
שוב אציץ בך, אצייץ. ובעיניי
אנאם לך הגיגים לבית שתיקה.
12.08.10 |
