אני כבר יכולה לחוש בך בקצות אצבעותיי
התומכות בגבך, בדרכך לבין שתי זרועותיי
המרחק בין פניי לחזך הולך וקטן
כפות ידיי מזיעות והלמות ליבי מסרבות להתמתן
כי עוד מעט כבר אותי תעטוף
תצמצם במחי שתי ידיך ובגופך לי את הנוף
וכשאוכל להביט רק בצבע העמום של חולצתך
בין רסיסי דמעות של התרגשות לחץ ושמחה
ארכין ראשי בחיקך הבטוח
אדע שמעליי עולה חיוך קצת מתוח
תישק לי על ראשי, על שיער שקצת ארך
ותלחש לי באוזני, פקנטושה בואי נברח... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.