עד עכשיו אני לא בטוח מי או מה היה זה שהתיישב לידי באותה שעת
לילה מאוחרת על הספסל התכול אותו אני נוהג לפקוד בזמנים
מסוימים
ואחרי שזיכה אותי בתובנות מתמיהות בנושא שתמיד היווה עבורי
חידה נעלמה עליה לא חשבתי שאקבל תשובה, התפוגג לו אל תוך
העננים

"אני רואה שדבר מה מטריד את מנוחתך אז בוא וגלה לי מהם הדברים
אשר מפריעים לך בעולם של בני האדם" התעניין בקולו האבהי
והעמוק
ספקותיי ביכולתו לפענח את קושיותיי רק שלהבו אותו יותר ואז
ברמז דק סינן, שכדי לדבר איתי על הנושא המסועף הגיע אליי
במיוחד מרחוק

בהביני שהזמן שלי איתו קצוב שיגרתי את שאלתי הראשונה "מדוע יש
כל כך הרבה רוע בעולם, למה הוא בכלל קיים ומי נתן לו כזה
חוזה?"
"אתה מתאר לך עולם בו הטוב לא יודע שהוא טוב? שהרי הטוב היחסי
לא שריר במקום בו אין כלל רע, כי שניהם מאזנים ומבליטים זה את
זה"

"למה יש לו לאדם אויבים וקנאים, שבמקום לעשות לביתם, רוקמים
מזימות ומקדישים ימים ולילות כדי לרכל, להשמיץ ולהזיק
לחבריהם?"
"מספר השונאים שצברת כמספר האנשים שמפחדים מכישוריך וחוששים
מהצלחותיך, שמטילים עליהם צל כבד ומרקיבים את עצמותיהם"

"מדוע צריך האדם לעבור כל כך הרבה צרות וקשיים שונים ומשונים
במהלך החיים כדי להשיג כל מטרה ולמצוא את האחת אשר ליבו
יאהב?"
"אילו הכל היה מסתדר בקלות כבדרך פלא ומבלי לעמול ולהזיע, אין
האדם היה מעריך ומכבד מאומה והיה לוקח כל עניין ומניין כמובן
מאליו"

"הגעתי למסקנה שאנשים לא עומדים מאחורי ההבטחות שלהם, המילה
היא אומללה, מהחוק עושים צחוק ואי אפשר לסמוך על אף אחד"
"אל לך לבטוח באף אדם אלא רק על בורא עולם וכשאתה במצוקה
אמיתית לא יהיה שמח ממנו לשמוע אותך מדבר איתו במיוחד כשאתה
לבד"

"לא נוח לי בלשון המעטה לשמוע כל היום רק תלונות וקיטורים מכל
אחד ועל כל דבר כאילו חצי הכוס המלאה מתבטלת מול זאת הריקה"
"הייסורים פוקדים כל אדם ובכוחם לנקות את העוונות במידה והם
מתקבלים באהבה, כשאלו שרק מלינים, תקועים ולא נחלצים מהמועקה"

"איני יכול לסבול את הפערים האדירים שקיימים בין המעמדות
השונים, שהולכים וצומחים עם השנים בתוספת מראות המצוקה והרעב"
"פערים אלו נותנים לאדם את הבמה להפגין את מידת החסד ולתת
צדקה, שיכולה להצילו ממוות בהופכו לגורם מועיל שהחברה נסמכת
עליו"

"איך אוכל להבין את התחרות הדורסנית בכל תחום ובכל רגע נתון,
בה האדם בונה את המדרגות לפסגה על גבם של חבריו ללא תקנה?"
"התחרות מזריקה דלק משובח, שמניע את האדם להיות גרסה מוצלחת
יותר של עצמו ונותנת לו תמריץ, שיעצור אותו מלנוח על זרי
דפנה"

וכדרך הטבע גם השיחה המרתקת הזאת הסתיימה טרם זמנה, כשבתוכי
עוד חיות ובועטות שאלות רבות, שאאלץ לפתור ביני לבין עצמי,
ואליהן נוספה שאלה נוספת ומסתורית לא פחות בנוגע לאותה ישות,
באם היתה היא יצור אנושי, מלאך שמימי או שמא היה זה הקול
הפנימי.