אתה הפרח שבגני
שבטרם אור נקטף,
אתה הילד מהשכונה
שיצא וטרם שב.
אתה החבר שבלבי
שאהבתי מיום לידתך
אתה האור בחלוני
שכבה עם דום לבך.
אתה הילד להוריך
אתה החבר לאחיותיך
בן הזקונים שהלך
ורק זיכרונך נותר.
אתה הילד השומר
במשכנות שוכני העפר
אתה הילד שניצב
ומחייך, לפניי בשער.
אתה שרון, בני הקטן
נפלת טבול בדם
היום, ביום פיקדונך
נתייצב בדום לראשך.
(מוקדש לזכרו של החייל שרון אלמקייס ז"ל בן עתלית שנפל ברמת
הגולן)
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.