הייתה אישה אחת
שהייתה מקמצת
במחמאות
שהייתה מסרסת
אותי מחדש
בכל ערב
היא הייתה חותכת
אותי לחתיכות קטנות
של חוסר אונים ואון
"תכתוב סוף אחר"
"אתה מסוגל ליותר"
"זה לא מספיק מקורי"
הייתה מטיחה בפניי
ודורשת ממני מסע
של מאמץ אחרון
בלילות, שמחשיך
ואין אור בלבבי
אני עדיין מתגעגע
לאותה אישה
אל אותו הסירוס
אל אותו המחנק
המפנק, המערסל
האוהב. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.