ידעתי לשמך, אך טרם נישגר.
טכנאות היתכנות שטף דיבור.
קושבת, קוצבת סיבובי לשונך,
מליחה דפני אודם דו שפתייך,
ואני לבין מוחות העל והשאול,
יודע. את מסרייך אשה, אבדוק.
זמן קפה ניגדרנו. איכה יהביל.
'קפה למיטה' הצעתי. חם הפוך
אכופף גוו לכפית, אתכרבל לך.
הנך אלי. וברכי דופנת את חומך.
מצליחה כף אצבעות לאגן צלחת.
סל שמה. מונחות סיכון כל ביציי.
ואני מיידע בגילוי נאות, נחרצות:
"אני לא יודע על מה את חושבת,
רק תדעי ש, אני הולך לזיין אותך!
משתלהבת. עונה בשפת חום אגנך.
יצייר לי שמונה על ברוכת הברך.
אכזב, אוחז חליקות עכוזך המתזז.
לוחש לך: "רוצה אלייך הבייתה.
נדפוק שם קפה קטן. האם יטעים?"
דופק דלת. לא מחכה "יבוא"
יתפרץ, מוציא לפועל יפרק.
מכל הבא יטיח דופן להיחרב.
חורבן בית שני, יתזז גם יתיז.
דום ישקוט. בנימוס יימס מוס.
מקק מותז מוות, יהפך על גב.
-שווה!
12.07.10 |
