ממורמרת עוטה אצטלת הגונים משובחת
בפנים מתחסדות זעמה בפניי היא מטחת
בלשונה השלוחה שביקשה לעקור את הכל
לחרף לגדף לחרב לנתץ
לרמוס להוריד אל השאול
מרים עיניי משפל ארץ ולמולי שלוש דרכים:
דרך ארץ דרך שרץ, ומקשת אבטיחים
אדום מתוק עטוף ירוק מזמין אותי לשבת
לא לקום לא קרה כלום! רק רוח מצלצלת
הן בי בחרת שוב ושוב ומה יום מיומיים?
איך עוצרים לשון תזוזה? פשוט -
סותמים אוזניים!
חוצפה ערמה ושקר גס ומי היא זו בכלל?
תלך רכיל כל זר נכנס יוצא יולך שולל?!
אם בי תבחר כבודך יוחזר את פיה יש לסגור!
צריך לדאוג שלא יפשה הנגע אל האור!
שמעי נא גברת - כך תגיד!
רואה אני דברייך
אך יש מרחק מכאן ועד יצא לבי אלייך
כי לעז שקר מצלצל אך באמת דממה -
היא בעיניים, על הדרך, הסירי הגלימה.
ורק אני בהלם קרב רובץ בין משפתיים
סיבות לרוב עולות באוב - הכל נכון בינתיים
אך איזה שביל או דרך טוב אבור אם אקרא
שוב אל הדגל מול אויב מזאת אני ירא. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.