|
שוב הגיעה העונה
עונת הנדידה.
שוב הגיעה שעה
שלי לברוח.
הסתיו האפור
נוקש על גופי
צבעיה של הקשת
נוקשים על נפשי
מבקשים ללכת
לנדוד
עם כל חופשיי הכנף
הלא הם כלואים בין האביב לסתיו.
לנצח יהיו שם
בין לבין
יחפשו את החום
את המנוחה.
לפני עוד מסע
שרשרת של זמן שאינה מתהפכת
אלפי פנינים
שזורות
כלואות
בנבכי הדרך. |
|
|
"הומור,
הוא משהו שאין
לך בדיוק ברגע
שבו אתה חייב
שיהיה לך"
לנגסטון היוס |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.