טוב, קר לי.
זהו התחיל החורף וקר לי בגב התחתון וקר לי ברגליים וקר לי ביד
בתוך הרווח שיוצר השרוול של הסווטשירט.
קר לי והכי טוב לי מתחת לשמיכת פוך איפה שעוד כמה דקות יהיה לי
חם.
אבל אי אפשר להישאר מתחת לשמיכת פוך כל היום, וכשאני יוצאת
ממנה נהיה לי קר.
אני חושבת לפתוח את המקרר ולחפש אוכל שאפשר לחמם אבל המקרר כל
כך קר שאני סוגרת אותו בלי להסתכל על האוכל בכלל.
אני חושבת לעשות תה אבל כבר עשיתי כבר שלוש כוסות של תה היום,
ואח"כ יהיה לי קר.
ומחר, בטח גם יהיה לי קר.
יוצא קור מהקיר. מהחלון. מהרווח שבין החלון למסגרת, לזכוכית
ולבטון.

אוף.

פעם היה לי מישהו כזה, איפה הוא? ההוא שהרגיש כמו תנור, שעטף
אותי, שיכולתי לשים לו את הידיים הקרות שלי מתחת לחולצה כדי
להתחמם.
איפה הוא כדי שאני אוכל לשים עליו את הרגליים הקרות שלי, שיחמם
לי אוכל מהמקרר, שיכין לי כוס תה אפילו שכבר שתיתי ארבע כוסות
תה היום.

שייכנס איתי מתחת למיטה ויעשה לי כל כך חם שאני אצטרך להעיף
מעלי את הפוך...

ואז יהיה לי חם :)