יוכי פרלמן / ימי החנוכה |
שמנו נתן
ואור מכלה בלי די.
שולבו ידיים, רע וצר, דבר לא עזר -
זקופים מתו עצים, מתו בתים
והאדם עפר ואפר מפוחם.
ובא החומס, ליבו קר
רומס כול שריד גוזל גם פחם.
ובא המבכה כרמל נשחת
- פינת אהבתו וזיכרון נעוריו -
ולא שת ליבו אל אובדן אחיו
אל חורבנם.
ואני קינה לחי ולאדם
לתוואי היוקד
לאובדן האמון והערך.
דצמבר 2010
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|