יהלי סער / שיזף ארצי |
ונשכבו תחתייך כמפה של דם.
בזדון אחים חיבקוני
ולחשו, שאסעד עמם.
נחת עלי, תחתי עץ עתיק,
ונשכבתי כחוצץ.
מפת אדום, כעורה זועקת,
מונעת את מגע העץ.
ואת השחרת, עורך כתמים,
ואנו אנוסים:
כורעים תחתייך, מתים ערים,
קמלים וכעורים.
גם הוא ישחיר,
הן עץ של זית,
אך לך הזמן יכאב.
את תלכי, הן הוא מוסתר -
דמנו מעליו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|