יהלי סער / גסיסה |
היא רקדה עמו, במורד שעון החול -
בדרך אל מותו.
על בדים, כחולים רכים.
רגליה תחת עורפו.
כרודפת נואשת, באזיק החיים,
היא ליוותנו עד דלת הנשייה.
ושם הוא עזב, והיא עוד גועשת:
לו הייתה זו גם שעתה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|